בואו נהיה הכתף שאפשר להניח עליה את הראש

מדריכי ומדריכות טרילו יקרים,
בית הספר לטרילותרפיה מצטרף למעגלי הסיוע בעורף לאנשים זקוקים לתמיכה רגשית. רבים חווים מתח ודאגה ליקיריהם, חלקם מתמודדים עם ידיעות קשות, וחלק חווים בדידות ורוצים מעט תמיכה.

אנחנו מזמינים אתכם להתנדב לסייע בשיחה טלפונית או במפגש זום, ולהקל על אנשים לעבור את התקופה הזו עם יותר נשימה פתוחה.
נשמח לכל מי שפנוי ומרגיש שרוצה לקחת חלק בהתגייסות, להשאיר את פרטיו בקישור המצורף. לציין את השם, מקום המגורים, מייל ומספר הטלפון. אנו נדאג לפרסום של המיזם ופנייה לקהל הרחב.
מירי ספירו, המורה שלנו בכיתת נס ציונה בשנים א' ו- ב', מתמחה בטיפול בטראומה ופוסט טראומה והיא תלווה את הפרויקט. אנו נצייד אתכם, המתנדבים, בקוים מנחים ובכלים שיעזרו לכם בתמיכה ובמתן העזרה.
מי שיצטרף יקבל מאיתנו במייל פונים מעת לעת, ואתם תיצרו עמם קשר, תקבעו מועד לשיחה, וכך תוכלו לחזק אותם ואת עצמכם גם.

זהו זמן טוב לאחיזת ידיים ומעורבות הדדית, לסייע היכן שניתן.
בהערכה ובהודיה,
צוות בית הספר לטרילותרפיה.

להשארת פרטים

אנא מלאו את השאלות המצורפות ונחזור אליכם בהקדם

למנף את הכאב למסע של צמיחה

מדריכים ומדריכות יקרים,
בעקבות המצב כולנו נפגעי טראומה במעגלי קרבה שונים לאסון, והפצעים עדיין מדממים, חשופים. אנחנו כקהילה גדולה במצב מלחמה, ואי אפשר לומר שהכל נגמר ושאפשר לחזור לשגרה.
כמו בכל טראומה, אנו נעים בין הרצון להכחיש, לבין הרצון להתחבר לתחושות הקשות. כל אחד מתמודד בדרכו, וכמספר האנשים כך דרכי ההתמודדות. במצב כזה כל תגובה נפשית הינה "נורמלית", היות והאירועים הם לא נורמליים, אפילו בדמיוננו הרחוק.
בטבע, כשבעלי החיים מתחילים להפשיר מהקיפאון הם רועדים וכך הם פורקים את אנרגיית החרדה מהלחימה או הבריחה. רעד הוא תגובה נורמלית. רעד אינו פוסט טראומה.
לאור המודעות הגוברת ישנה יותר לגיטימציה נפשית לפרוק, לרעוד, לשחרר כעס, לצעוק, לבכות ולבטא כל רגש אחר. גם אלו הן תגובות נורמליות.
הראש והרגש שלנו הטלטלו, האמצע חווה חוסר אונים אל מול האלימות ונותר בהלם, ואנו ננסה להעיר את האמצע בהדרגה להנהגה מחודשת, ולהנעה להתמודדות פעילה מהשוק להחלמה. בהחלמה פוגשים כוחות נפש, יצירתיות, רכות, קרקוע ואהבה מחודשת לחיים ולעולם.
כמדריכי טרילו, יש לכם את כל מה שצריך כדי ללוות אחרים, כל מפגש בין אדם לאדם משמעותי. הביחד, האהבה והאחדות מפוגגים את תחושת הבדידות ומחזירים לחיים.
הראש זקוק לתמיכה, הוא רוצה ידע, נצמד לטלוויזיה, ומשתדל להחליש את התגובות של הגוף ושל הרגש. משימתו היא למצוא דרך לשמור על תקווה ומשמעות, לשקם את האמון בבני אדם ויצירת ביטחון בחיים הנוכחיים. הרגש לעומת זאת זקוקה לקבל את הסכמתו של הראש לשחרר כאב, ולפרוק ולהתאבל. זה בריא וטבעי.
למדנו, תרגלנו, ליווינו במגוון של טכניקות ושיטות כמו: עוצמת הרכות, ריברסינג, תרגילי נשימה והרפיה שונים, מדיטציות שונות ואפילו פתיחה. בפשטות וללא מאמץ נתרגל תמיכה באחרים דרך הקשבה אמפטית, חיבוק ורכות, ולמי שייפגש במפגש פיסי, תרגול משותף של כל הטכניקות.
זכרו, אין קיצורי דרך ואין לאן למהר, הכל יקרה בזמן הנכון. הטרילותרפיה עזרה לנו להשתחרר מטראומות עבר וזה לא קרה בפעם אחת. בתקופה הנוכחית נעזור אנחנו לאחרים, נעצים ונתעצם, נחזק ונצא מחוזקים. יש לנו את הכלים והיכולת לשחרר את הכאב שנתקע, להכיל בהדרגה ובאנושיות ולעורר את האמצע לחיים חדשים. זו דרכנו למנף את הכאב למסע של צמיחה.
בואו נהיה הכתף שאפשר להניח עליה את הראש.
באהבה, מירי ספירו