ראש ורגש | מאת: לידר שני

לפני כחודשיים פרסמתי את הפוסט הבא באתר שלי "רוח הדברים", שמחתי מאוד לערוך בו שינויים מינימאלים על מנת שיתפרסם אחר כבוד רב כאן באתר של ניסים אמון שאין לי די מילים להחמיא לעבודתו ולשיטה שפיתח. להלן המעט שמצאתי.

חמש השנים האחרונות לקחו אותי למקום חדש, קרוב הרבה יותר לעצמי, הן הולידו כתיבה ענפה (שבוודאי תוליד דבר מה חדש בעתיד אך כרגע היא עדיין בלוג) והולידו לי קול שמבטא אותי, את מה שמתחולל בי ושיכול לתרום לאחרים.

אני כותבת על איש משמעותי בדרך שהלכתי בחמש השנים הללו ועל השיטה שפיתח – בהשראת הבודהיזם ובשילוב עקרונות מהפסיכולוגיה – הטרילותרפיה.

את זן מאסטר ניסים אמון פגשתי ביוון, במרכז טאוס, כתבתי על כך בפוסט "נסיכה נורווגית", נקשר ביננו שם קשר שהיה משמעותי להמשך דרכי, ראשית כי ניסים הכיר לי את הטרילוטרפיה שלו, שנית כי הוא המורה שלי לזן ובודהיזם, ושלישית כי הוא עודד אותי מאוד למצוא את הקול שלי, לתת להריון לצמוח ולגדול ולקול להיוולד, על כל אלו תודתי והערכתי העמוקות לו.

הכרותי עם הטרילותרפיה נשאה אופי של אהבה ממבט ראשון. המהות שלה הוא איזון ומציאת דרך האמצע, ואלו מדברים אלי בשפת היום יום שלי. "פתיחה" טרילותרפית הוזכרה בפוסט "כשהאסימונים נופלים" ועוד אכתוב בדברה כמה פעמים, היא כלי נפלא שמשרת אותי במקרים רבים ומניב תוצאות נפלאות. עיקר הצלחתה מבחינתי היא ההבחנה הברורה שהיא מייצרת בין מחשבות ורגשות.

אין דרך טובה בעולם להבין את הסוגיה מאשר לחוות על עצמך "פתיחה" טרילותרפית, לשם כך אני מפנה שוב לאתר הטרילותרפיה הפעם לעמוד המטפלים וממליצה לכל אחד לתת לעצמו מתנה סדרת פגישות טרילותרפיות או (אפילו טוב יותר) שנה של קורס, כמו שכתבתי בעבר זוהי נקודת פתיחה נפלאה לתהליך רגשי ואם אתם עוקבים אחרי כתיבתי אתם גם יודעים שבעיני "השביל המוביל למעלה אל פסגת ההר עובר בעמק הבכא של הרגש" כתבתי את זה בפוסט "רגשות".

לאלו מכם שמסתפקים בכתוב כאן, אנסה לתת את עיקרי הדברים כשהם מתובלים כמובן בטעם הרגשי שהוא – כידוע לכם – הקול שלי.

הטרילותרפיה, מאפשרת הבחנה ברורה בין המחשבה וההרגשה וגם בחינה של מערכת היחסים ביניהן, חלקנו מדלגים לחלוטין מעל הרגשות – מדחיקים ומכחישים אותם כאילו לא היו – לעבר מחשבות וחלקנו מאפשרים לרגשות לתפוס על מחשבתנו אחיזה מוחלטת בכך שהם משתמשים בהגיון להצדיק את הסערה הרגשית שלעתים נראית מבחוץ כ"טירוף". מדובר בשתי דרכים הפוכות להפעלה של מנגנוני ההגנה הרגשיים.

אמת נצחית היא כי אנחנו הרבה יותר ממחשבותינו או רגשותינו, אלו מהווים את רובד הנפש שלנו, אולם רובד הרוח גבוה מהם (פרוט בפוסט "גוף נפש רוח") ואינו נתון למחשבה או לרגש, הוא "דרך האמצע" בבודהיזם. החיים המאוזנים הם בזרימה מלאה בין שלושת הרבדים גוף נפש ורוח, לכן, עיקר העבודה שלנו היא איזון הנפש באופן שיאפשר מגע רב וישיר יותר עם רובד הרוח ושימוש טוב יותר בגוף.
איזון הרובד הנפשי, משמעו איזון בין רגש ומחשבה שבפועל מתבטא בחוויה מאוזנת ופרופורציונית של כל מאורע בחיינו תוך כדי הערכה מדויקת של השלכותיו.

באמצעות הפרדה ברורה לראש רגש ואמצע, מצליח שאלון ה"פתיחה" הטרילותרפי, לצייר תמונה די בהירה של מערכת היחסים בין השלושה, לזהות הפרות איזון משמעותיות וגם, לא פעם, למצוא בדיוק את המקור להן (בפוסט "כשהאסימונים נופלים" הצליחה גלית באמצעות ה"פתיחה" לזהות את הגיל המדויק בו נוצר הקושי, רמז שהיה צעד גדול מאוד קדימה מבחינתה). הבהירות, היא תנאי הכרחי לעבודה רגשית, "פתיחה" היא הדרך הקלה והיעילה לייצר בהירות ועבודה עצמית (בנספחים) היא אפשרות נוספת אך פחות יעילה כי דורשת מחויבות ועקביות.

על פניו נראה הדבר פשוט ומובן מאליו חושבים מחשבות ומרגישים רגשות, אך אין הדבר כך, מרביתנו חושבים מה אנחנו מרגישים, להבדיל מחשים מה מרגישים, או שמן הקצה השני אנחנו לא מצליחים לחשוב כשאנחנו בסערת רגשות. לאור האמור בפוסטים שלי על התהליכים במוח הדבר ברור לחלוטין – המחשבה מודעת ולכן ניתן לשלוף ולהשתמש בה בעוד הרגש הוא מהאזור הלא מודע של המוח ולכן לא ניתן לשלוף אותו כרצוננו ומנגד עלינו לגייס חשיבה כדי להדחיק ולהכחיש אותו.

בפוסט "הדחקה" תיארתי את תהליך חסימת השערים אשר חוסם ערוצי מידע במוח ולפיכך מפריד בין מחשבות ורגשות באופן שאנחנו לא מצליחים לקשור בניהם באופן מודע, בעיקר כשמדובר ברגשות כואבים במיוחד. הסרת החסימה ופתיחת השערים מחייבת הבחנה בין מחשבה והרגשה ומשמעה היכולת להיות מודעים להרגשה. אומר, היכולת להרגיש כמו הילדה שהייתי ובה בעת לדעת שאינני עוד ילדה. מודעות כזו מאפשרת שמירה על שלוות נפש יחסית ואיזון, גם בתוך סיטואציות שהן "קשות" לכאורה והיא שלב בהסרת ההגנות.

חשוב לי להדגיש כי אין זו שליטה בהרגשה אלא רק המודעות לה, היות וההרגשה עצמה בהווה, מלאה ולא מודחקת, אך הפעולה הנלווית אליה היא תוצר של מחשבה הגיונית ולא פעולה "אוטומטית" של מנגנון הגנה. זהו "פעלול" מפותח מאוד, משמעותי, והכרחי כדי לנטרל פעולה הגנתית מיותרת.

לסיכום, היכולת להבדיל בקלות בין הרגשה ומחשבה – יכולת שהטרילותרפיה מייצרת בנקל – היא הכרחית לכל שלבי העבודה עם מערכת ההגנה הרגשית. בשלב הראשון כדי שנוכל לזהות שהרגשתנו (תגובתנו הרגשית) אינה פרופורציונית למציאות הנוכחית ולפיכך מעידה על קיומה של דבשת על גבנו (כפי שהוסבר בפוסט "דבשת") ובשלבים הבאים, כדי לפתח יכולת תגובה שקולה ומאוזנת במקום פעולה מתוך "דחף" המאפיינת תגובה הגנתית.

בנוסף, וזה בנימה אישית כראוי לבלוג, אנשים שמשיגים בהירות בדבר מערכת יחסי הראש והרגש שלהם, נוטים להיות מאושרים יותר, רגועים יותר ומרוצים יותר.

בטרילותרפיה אומרים את זה – החיים יפים, מותר להנות, הכל בסדר.
בתודה לניסים על הטרילותרפיה שנתן לעולם ועל המתנות הנוספות שנתן לי,

לידר.

 

את הפוסט הזה ואחרים שהוזכרו בו ורבים שלא הוזכרו,
תוכלו לקרא באתר שלי "לידר שני – רוח הדברים" www.lidarspirit.com