תארו לעצמכם דקה שלמה שבה אתם מרגישים שהכל בסדר. אפשר להרפות את הכתפיים, לחייך, להירגע. הכל בסדר ואין אפילו צל של דאגה.

אתם שוכבים על ערסל חבלים מתנדנד בין שני עצי קוקוס כפופים, נושקים לים צלול בחוף טרופי מוזהב, או אולי שותים קוקטייל שבקצהו מונחת מטריה קטנה וברקע מתנגן לו שיר של בוב מארלי. מקום שבו אפשר לעצום את העיניים ולחוות דקה ארוכה ונעימה של "הכל בסדר" כללי, חגיגי ומרגיע.

מאות אלפי אנשים מתכננים מדי שנה חופשה שבה הם יוכלו לחוות את התחושה הזו לכמה רגעים, שעות או ימים. התחושה הזאת של "הכל בסדר" היא זו שמאפשרת לנו להיות רגועים יותר ובכך חכמים יותר בהקשבה, חכמים יותר בדיבור וחכמים יותר בעשייה, והיא אפשרית עבור כל אחד. כל דקה כזאת של "הכל בסדר" היא דקה צלולה של אושר.

"הכל בסדר" הוא מצב תודעה אישי ולא שום דבר אחר. זהו "הכל בסדר" פנימי, ואין פירושו שהכל בסדר בעולם או עם תושביו.
זהו "הכל בסדר" הפרטי שלנו, בדיוק כמו התחושה על הערסל בין עצי הקוקוס. כל אחד יכול לחזק את מידת ה"הכל בסדר" שלו, וזו המטרה של לימודי האושר הפנימי.

 

כדי לבחון איפה אתם עומדים בלימודי האושר, נחלק את ה"הכל הסדר" הכללי לחמישה סוגים של "הכל בסדר" קטנים יותר, שנבדלים זה מזה בהתאם לזמן שאליו הם מתייחסים. לאחר מכן נברר כמה "הכל בסדר" יש לנו מתוך חמש האפשרויות.

 

הכל בסדר – עבר רחוק

אנחנו נושאים את העבר הרחוק במודע ובתת המודע. באופן מודע צריך להניח לעבר, אין מה לבחוש בו שוב ושוב. הוא מכיל רק דברים מתים ואם באושר אנחנו חפצים, מוטב להניח אותו בצד. לגבי תת המודע, לא כולנו עוברים בנעימות את תקופת הינקות, הילדות, הנערות או הבחרות. כמנגנון הגנה, אנחנו מדחיקים דמעות, כאב וטראומות ושומרים אותם בתוך מחסן פנימי, נועלים את הדלת וצובעים אותה בלבן.

כמה שוקל העבר שלכם? האם הוא כבד או שיש לו משקל קל בלבד על לבכם?

 

הכל בסדר – עבר קרוב

מי שיש לו נטייה לגעור בעצמו, הרי שכבר לא הכל בסדר אצלו. אנשים שלפני השינה מצטערים שלא אמרו כך או עשו אחרת ומייסרים את עצמם באופן קבוע, נמצאים כל הזמן תחת ביקורת לא נעימה, כך שהם כמובן אינם יכולים לחוות תחושה שהכל בסדר. לא ניתן להגיע ל"הכל בסדר" בעבר הקרוב כל עוד יש לנו בתוך הראש את מבקר המדינה. כשמבינים שמה שעשינו היה הדבר היחיד שיכולנו לעשות, בשילוב החד פעמי בין הנסיבות החיצוניות ובין מה שהרגשנו באותו רגע, אז הכל נסלח והכל בסדר. אם אנחנו מאוד אוהבים מישהו, לא ננזוף בו לפני השינה על מה שהוא אמר או עשה שלא היה מושלם.

האם אתם מתייחסים אל עצמכם כמו אל מישהו שאתם מאוד אוהבים?

 

הכל בסדר – כאן ועכשיו

ברגע הזה, אם לא כואב לכם בגוף, אם אתם לא רעבים או צמאים, אם לא חם לכם מדי ולא קר לכם מדי, אם אתם לא צריכים ללכת לשירותים – ברגע הזה הכל בסדר. לא עבר, לא עתיד, רק כאן ועכשיו. אם הכל בסדר ברגע הזה, יש לכם את "הכל בסדר" כאן ועכשיו. כל מה שנותר הוא להישאר ברגע הזה כל הזמן.

עכשיו, אצלכם, הכל בסדר?

 

הכל בסדר – עתיד קרוב

חוסר הלחץ לגבי המחר הוא ה"הכל בסדר" של העתיד הקרוב. אל תחשבו על דוגמה ספציפית אלא על נינוחות כללית לגבי הדברים שעליכם לעשות בקרוב. אם אתם יודעים שתעשו מה שצריך (אם למשל עליכם לומר משהו חשוב, אין צורך להכין משפטים מראש מכיוון שכשיגיע הזמן, כל מה שיקרה יהיה הדבר הנכון) הרי שעבורכם "הכל בסדר" בעתיד הקרוב. חרדות וחוסר ספונטניות הם האויבים של ה"הכל בסדר" בעתיד הקרוב.

האם המחר עבורכם הוא משחק או מועקה?

 

הכל בסדר – עתיד רחוק

"הכל בסדר" בעתיד הרחוק פירושו תחושה פנימית חזקה שיהיה בסדר. הביטחון הזה יכול לבוא רק אם לא נישאר במקום שבו אנחנו מרגישים רע. כשמכוונים לעתיד נקי מסבל, וכשנעזרים במצפן הפנימי שתמיד מורה על הכיוון החוצה מהסבל, נמצא את עצמנו יותר ויותר קרובים לאושר. אין לראות בזה דבר מובן מאליו, מכיוון שלא כולם באמת רוצים להפנות עורף לסבל.

האם אתם מתרגלים אל הסבל שלכם או מתרחקים ממנו?

בלימודי האושר הפנימי אתם עצמכם הוא הנושא היחידי אותו חוקרים. לימודי הרוחניות, בכל הזרמים, מכוונים כולם אל התחושה המיוחדת שרווחת כשמגיעים אל כל חמשת ה"הכל בסדר". תחושה של שחרור, הקלה, נעימות קיומית. אושר.

 

בדרך אל ה"הכל בסדר" הכללי יש חמש הארות קטנות והארה אחת גדולה. בהארות הקטנות מבינים פתאום את אחד מהזמנים ובבת אחת הוא נעשה "הכל בסדר"; ובהארה אחת גדולה מבינים, שחמשת הזמנים הם בעצם רק זמן אחד.